החלטה בתיק מ"ת 21354-02-13

1.      כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 06/12/12 שפך המשיב חומר דליק על מכסה המנוע של רכב אשר חנה בסמוך לביתו של המתלונן, והצית אותו.

3.      בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

4.      ביום 21/02/13 הסכים ב"כ המשיב לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית המקימה עילת מעצר, ועתר לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בשים לב לחומרתה של העבירה ועברו הפלילי המכביד של המשיב, הוריתי על קבלת תסקיר מבחן בעניינו.

5.      שירות המבחן התייחס לעברו של המשיב והתרשם כי המשיב מתנהל באופן שולי ולכן סנקציות עונשיות אינן משיגות הרתעה משמעותית. עוד הוסיף שירות המבחן כי לצד גמילתו מסמים, המשיב עדיין מונע מתוך דפוסי חשיבה עבריינים, אשר השפעתם מתעצמת תחת מצבי קיצון של עלבון וכעס. לבסוף העריך כי רמת הסיכון של המשיב להישנות התנהלות אלימה הינה בינונית, ושהתוצאות הצפויות ממנה, אם תתרחש, צפויות להיות אף הן ברמה בינונית.

6.      ביום 20/03/13, לאחר שבחנתי את תסקיר שירות המבחן ושמעתי את טיעוני הצדדים, הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו (להלן: " החלטת המעצר").

7.      על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון.

8.       ביום 03/04/13 דחה בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ח' מלצר את הערר, והורה כי המשיב יוותר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט העליון, כי במידה שבעתיד יוכל העורר להציע חלופת מעצר מהודקת יותר מזו שהציע, אשר תכלול מעצר בית מלא, במקום מרוחק ובפיקוחם של משמורנים שימצאו מתאימים לכך על-ידי שירות המבחן, יהיה רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר, לשם בחינת החלופה החדשה (בש"פ 2234/13 דוד נחמני נ' מדינת ישראל).

9.      ביום 08/04/13 הגיש ב"כ המשיב בקשה להורות לשירות המבחן לערוך תסקיר נוסף, אשר יבחן את חלופת המעצר החדשה. ב"כ המבקשת התנגדה לבקשה בטענה כי בקשתו של המשיב אינה עומדת בתנאי הסף אותם קבע בית המשפט העליון בהחלטתו.

10.  במקביל להגשת הבקשה, הגיש ב"כ המשיב את החלטתו של בית המשפט העליון לשירות המבחן תוך הנחיה לשירות המבחן כי עליו להגיש תסקיר נוסף.

11.  תמוהה בעיניי העובדה כי ב"כ המשיב הגיש בקשה לעריכת תסקיר נוסף, ובו בזמן שלח את החלטתו של בית המשפט העליון לשירות המבחן תוך הצגת מצג לפיו הורה בית המשפט העליון על עריכת התסקיר, בטרם נדונה הבקשה בפני.

12.  עיון בהחלטה האמורה מוביל למסקנה כי בית המשפט העליון לא קבע קביעה חד-משמעית לפיה יש לשלוח את המשיב לתסקיר, אלא רק הותיר למשיב פתח לפיו במידה שבעתיד יציע המשיב חלופה שונה יהיה רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר בעניינו. ניתן לראות כי ב"כ המשיב הבין אף הוא באופן דומה את פסק דינו של בית המשפט העליון, שכן טרח ושלח בקשה לעריכת תסקיר.

13.  בעקבות בקשתו של ב"כ המשיב, התקבל תסקיר נוסף ביום 22/04/13. שירות המבחן התרשם כי חלופות המעצר אשר הוצגו בפניו - הגב' יפה חוברה, אחותו של המשיב וכן מר רז סיינון, חבר משפחה קרוב (להלן: " המפקחים המוצעים") - הינן הולמות.

14.  לאור התרשמותו החיובית המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לבית אחותו בעיר פתח תקווה, תחת פיקוחם של המפקחים המוצעים. שירות המבחן אף לא ראה מניעה כי לצד המפקחים המוצעים ימונו שני בניו של המשיב, עימם נפגש בעבר, כמפקחים.

15.  ביום 22/04/13 טען ב"כ המשיב כי שירות המבחן נתן המלצה חד-משמעית, ולכן, על פי פסיקתו של בית המשפט העליון יש לשחררו לחלופת המעצר. ב"כ המשיב אף הוסיף כי המשיב מוכן להוספת איזוק אלקטרוני.

16.  ב"כ המשיבה התנגדה לשחרורו של המשיב תוך הפניה לדברי בית המשפט העליון, אשר חיזק את החלטת המעצר. לדידה, המפקחים שהוצעו אינם מתאימים ומיקומה של החלופה אינו מרוחק דיו.

17.  לאחר ששמעתי את טיעוניי הצדדים ולאור המלצת תסקיר שירות המבחן, החלטתי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

18.  בפסקה 11 להחלטתו קבע בית המשפט העליון מספר קריטריונים לחלופה אשר עמידה בהם תהווה חלופה ראויה במקרה דנן:

"נוכח המלצה זו, ומתוך תקווה כי העורר ינסה להתעשת, אני קובע כי במידה ובעתיד יוכל העורר להציע חלופת מעצר מהודקת מזו שאותה הציע כן, כך שתכלול תנאי "מעצר בית" מלא במקום מרוחק, בפיקוחם של משמורנים, אשר ימצאו על ידי שירות המבחן כמתאימים לכך - הוא יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, אשר ידון בחלופה המוצעת לאחר קבלת תסקיר חלופת מעצר נוסף, ויקבע האם ניתן לשחרר אליה את העורר".